ת"א
בית משפט השלום קריית גת
|
13263-02-10
28/12/2011
|
בפני השופט:
ישראל פבלו אקסלרד
|
| - נגד - |
התובע:
1. שי סויסה
2. אחים אום חברה לעבודות בנין השקעות ופיתוח בע"מ
|
הנתבע:
1. מינהל מקרקעי ישראל
2. אחוזם מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית
|
| החלטה |
לפניי בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן ביום 28/4/10 בהעדר כתב הגנה, בקשה לעיכוב הליכי ביצוע פינוי בלשכת ההוצל"פ בבאר שבע וכן בקשה להאריך המועד להגשת כתב הגנה ב- 15 יום מיום מתן ההחלטה.
בהחלטתי מיום 4/12/11 קבעתי כי על מנת למנוע נזק בלתי הפיך, אני מעכב את ביצוע פסק הדין על תנאי שתופקדנה ערבויות. ביום 5/12/11 הופקדו הערבויות כנדרש.
המדובר בטענה של שימוש חורג אשר מתבצע במשק 41 במושב אחוזם, אשר בגינו הוגש כתב תביעה כנגד המבקש 2 והמשיבה 2.
המבקש 2 והמשיבה 2 לא הגישו כתב הגנה מטעמם ולפיכך הוגשה בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה, וניתן פסק דין כמבוקש.
לטענת המבקשים בבקשתם, פסק הדין לא נודע למבקשים, ולאחר בירור מצא המבקש 2 עותק של כתב התביעה שהוגש נגדו. לטענתם, על כתב התביעה לא צוין מס' התיק וכך גם לא על ההזמנה והיה צריך לאתר את מספר התיק, דבר אשר ארך זמן שבגינו מוגשת הבקשה רק בשלב זה.
לטענת המבקשת 1, בעל הדין הנכון הוא המבקשת 1 ולא המבקש 2, כך שיש לבטל את פסק הדין נגד המבקש 2 ולעכב את ההליכים לפינוי השטח עד למתן החלטה.
המשיב 1 (להלן :"
המשיב") מתנגד לבקשה, בין היתר מהטעמים הבאים:
המבקשים אינם מעלים בבקשתם טענות הגנה נגד התביעה ועיקר הטרוניה אותה מעלה המבקשת 1 היא כי היא בעלת הדין ולא המבקש 2.
בבקשה אין התייחסות לגופו של עניין.
המבקש 2 היה רשאי לעתור לביטול פסק הדין תוך 30 יום מיום שהומצא לו, ולא בחלוף שנה וחצי, כמו במקרה כאן.
למבקשת 1 אין כל מעמד במסגרת הבקשה, מקום בו פסק הדין לא ניתן כלל נגדה.
העתקי אישורי המסירה מראים כי התקבלו אצל המבקש 2 מכתב התראה להפסקת השימוש החורג, כתב התביעה ומכתב מנהל ב"כ הנתבעת לפעול בהתאם לפסק הדין.
בבקשה אין כל התייחסות לסיכויי ההצלחה בתביעה.
בתשובתם, טוענים המבקשים כי כתב התביעה לא נמסר כדין, שכן כתב התביעה נמסר לגברת בשם זהבה שאיננה התובע או בת משפחתו המתגוררת עימו וכי הטענות העובדתיות יכולות להישמע רק תוך כדי ניהול התביעה ושמיעת עדויות .
דיון והכרעה
שני עקרונות מנחים את בימ"ש בבואו לדון בבקשה לביטול פסק דין שניטל במעמד צד אחד.
העיקרון הראשון, הוא ביטול מחובת הצדק ועוסק במקרים בהם פסק הדין שניתן במעמד צד אחד הינו פגום, כגון: שלא בוצעה המצאה כדין למבקש ביטול פסק הדין. במקרה כזה, לא יידרש כלל בימ"ש לשאלת סיכויי ההצלחה של ההגנה.
בענייננו, לא יחול עקרון ביטול מחובת הצדק, שכן אף לשיטת המבקש 2, כפי שעולה מטענות המבקשים בבקשה לביטול פסק הדין,
"פסק הדין הנ"ל לא נודע למבקשים ולאחר בירור מצא המבקש מס' 2 עותק של כתב התיבעה שהוגש נגדו". קרי, הגם אם אין בתיק אישור מסירה כדין - מאחר ולטענת המבקשים כתב התביעה נמסר לאחת בשם "זהבה" - בפועל, כתב התביעה הגיע
לידיו של המבקש 2, כפי שעולה מבקשתו. לא רק זאת, אלא שהטענה כי זהבה אינה מוכרת למשיב 2 לא נטענה בתצהיר שצורף לבקשה לביטול פסק דין. בנוסף, לא נרשם בבקשה המועד בו נודע למבקש מס' 2 על הגשת התביעה, דהיינו לא צוין המועד בו הוא מצא את הבקשה. על כן, לא ניתן לומר כי המסירה של כתב התביעה לא בוצעה למשיב 2 כדין.
לפיכך, על בימ"ש להידרש
לעקרון השני המנחה בבקשות לביטול פסק דין, והוא ביטול על פי שיקול דעת. במקרים כגון אלו, על בימ"ש לבחון: